מדברי  שר החוץ שמעון פרס :
" אורית הייתה עובדת מסורה במשרד החוץ , היא עמלה ללא ליאות באגף ההסברה , להביא צדקת דרכה של ישראל לציבור העולמי , במערכה בה אנו נמצאים .אורית כשמה , הביאה אור , הומור ושיר לסביבותיה , היא היוותה מרכז רוחני , הצטיינה בנועם הליכות ותחסר לכל מי שהכיר אותה . קראתי את הגיליון שלה במשרד החוץ וברצוני לומר לכם כי יופיה החיצוני רק שיקף יופי פנימי בלתי רגיל . אישה רצינית , מוכשרת , אוהבת את המדינה , אוהבת את משפחתה , אוהבת את ירושלים . אורית הייתה מורה , היו לה כשרונות אומנותיים בלתי רגילים לשיר ולרקוד . בבית ספר "רנה קסין" , היא נחשבה לתלמידה מצטיינת יחד עם זאת הייתה בעלת הכרה לאומית שראתה במשרד החוץ כשרות לשם שליחות ולא לשם פרנסה .  במשרד החוץ מאוד אהבו אותה , מאוד העריכו אותה וחשבו שיש לה עתיד גדול . אנחנו נראה באורית תמיד סמל ומופת של דור חדש של נשים צעירות בתחום ההגנה המסירות והצניעות . נעשה הכל כדי להגן על חיינו מבלי לשכוח בחזון השלום ואורית תשובץ בשניהם : במאמצי ההגנה ובאור החזון" .

דברי רקטור האוניברסיטה :

אורית הייתה בת 28 במותה , רק בת 28 במותה , ומכריה יודעים ואנחנו שמענו כי היא הייתה שקטה אך בעלת שמחת חיים , תלמידה מוכשרת , אהבה לשיר והייתה ישרה והגונה , חברה נהדרת , שתמיד שמחה לעזור לזולת ....

בשנה שעברה החליטה אורית למצות את כישוריה וללמוד באוניברסיטה העברית לקראת תואר מוסמך בפולקלור יהודי.  ואז בה הפיצוץ הנורא והשיר הזה נפסק באיבו והתוכניות היפות שרקמה נפרמו באבחה אחת ועכשיו אורית איננה עוד . אני , חיים רבינוביץ, רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים , ואיתי כל המורים של האוניברסיטה ותלמידים זוכרים אותך ומרכינים ראש ביגון .

דברי המשפחה :

אורית האמינה בחיים אך לא זכתה לחיים ארוכים אלא לחיים קצרים מדיי .

אורית בתנו אהובתנו היקרה תחסר לנו מאוד ותחסר לחבריה ולמכריה

אורית תישאר בזיכרוננו בת, אחות וחברה אוהבת, יפה וצעירה לנצח .

אנו מאמינים בצוואתה של אורית שציוותה לנו את החיים .

נמשיך לאמץ את רעיונותיה, להמשיך לחיות ולהיות חזקים, ככל שנוכל .

אורית כשמה , הביאה אור למשפחתה ולסביבתה .

אורית היא האור שלעולם לא יכבה ויאיר לנצח .